בראיון בלעדי, שון מספר לנו על מסעו כאמן אופטימלי.
דרך Twelvy
הקריירה של שון סמית' עומדת להתפוצץ, אבל הוא בונה לרגע הזה כבר הרבה זמן.
למעשה, המקום בו הוא נמצא היום הוא כתוצאה ישירה מכל מה שהוא עשה עד לנקודה זו.
ישבנו עם האמן לשמוע עוד על המסע שלו כראפר - בנוסף, הוא משתף היכן הוא רואה את עצמו בחמש השנים הבאות.
מיקסטייפים היו האהבה הראשונה שלו
אם יש תחושה נוסטלגית של שון כנופיית שרשרת קליפ, זה לא מקרי.
רחוק מזה, יש הומאז' ברור לאהבתו הגדולה, ללא ספק, במוזיקה: מיקסטייפים.
בילדותו, מסביר שון, אחיו הגדול נתן לו מיקסטייפ של הראפ שלו - ומאותו רגע ואילך, הוא היה מכור.
עם זאת, לא רק שמיעת האמנות של אחיו, המשולבת בזו של כוכבים מבוססים, היא שהכניסה אותו לזה.
במקום זאת, זה היה הכל על תַרְבּוּת של מיקסטייפים.
'יש משהו בתרבות המיקסטייפ - הדיג'יי צורח על זה, האדם שראפ על זה, שאין חוקים... זה האמן שנותן לרחובות בדיוק מה שהוא רוצה'.
בסיס המעריצים של שון הולך וגדל, והוא לא יכול להיות מאושר מזה
לומר שחשוב לשון לתת לרחובות את מה שהם רוצים יהיה אנדרסטייטמנט כואב.
האמן הזה נלהב אפילו לתת למעריצים את מה שהם רוצים צוֹרֶך, לשמוע - והידיעה שהוא עשה את זה היא אחת ההנאות הגדולות שלו.
'זה מרגיש כל כך טוב לדעת שהמוזיקה שלי מתקבלת ומוערכת על ידי מישהו', הוא מחייך.
אותו דבר לגבי אנשים שקולטים אלמנטים ויזואליים מהסרטונים הנלווים אליו.
למעשה, הוא נפעם כשהצופים מבחינים בפרטים - במיוחד כשהם מודיעים לו שזה מהדהד להם.
'אנחנו שמים כל כך הרבה ביטוי אמנותי בכל פרט קטן של הקליפ, אז זה מרגיש טוב לגרום לאנשים להרגיש טוב עם זה'.
השפעה על מורשת, בדרך אומנות
דאגה מרכזית נוספת לשון, כיצירתית?
'אני באמת שואף להשפעה, ולא למורשת,' הוא מהרהר.
'כל עוד משפיעים מאזין, הרבה אנשים רוצים להיות משהו או להיזכר במשהו. אני רק רוצה ל פְּגִיעָה אנשים, ולעורר אותם להאמין ולדעת זאת אומנות זה אחד הדברים הכי חשובים בחיים - כי זה ביטוי'.
על אהבתו לאמנות, והשאיפה להשפיע על המאזינים כדי להבין את ערכה, ממשיך שון, ״אני באמת חושב שאלוהים אהב אמנות. כשהוא ברא את כדור הארץ, הוא ברא אמנות, אתה יודע? יצירה היא משחררת, היא טיפולית, היא אקספרסיבית, והיא מודעת לעצמה״.
'כך,' הוא ממשיך, 'אפילו בדרך שבה אני זז ויוצר - אני פשוט מאוד רוצה לעורר אנשים להיכנס יותר לעצמם'.
'אני רוצה לעורר אנשים לחשוב אחרת'.
לשון תמיד היה את החזון הזה לעצמו
בנושא של מודעות עצמית וחשיבה אחרת, שאלנו את הראפר אם הוא תמיד היה כל כך נחוש במטרותיו כאמן.
מסתבר שזה יהיה כן.
'בעצם הייתי, בתור ילד,' הוא צוחק.
'מאז שהייתי בן 8 או 9 ידעתי שאעשה את מה שאני עושה עכשיו. היו לי אפילו את הרגעים שבהם התאמנתי במראה, או האזנתי למוזיקה כאילו עשיתי אותה... אני מרגישה שביליתי את כל חיי בהכנות להיות בדיוק מה שאני עכשיו.'
'זה פשוט מרגיש כמו גורל,' הוא מחייך.
אבל אל תבינו את זה מעוות: גם אם לשון סמית' בן ה-8 היה חזון ברור לעתידו, הוא שמר על היצירתיות הילדותית שלו.
למעשה, הוא מציין שגם היום זה נשאר אחד ממקורות ההשראה הגדולים שלו.
״אני מאוד מעריך יצירתיות ילדותית, ואפילו כמבוגר, אני שואב מהבסיס הזה הרבה. אז אם הייתי יכול להגיד לעצמי בן ה-8 כל דבר, זה יהיה להיות הכי יצירתי וחופשי ככל שאוכל להיות.'
אז מה הבא?
עברו של שון מעורר השראה ואמנות שלו כיום - אבל מה לגבי העתיד?
איפה האמן הזה מקווה לראות את עצמו בעוד חמש שנים?
'אני רוצה קריירה עם אריכות ימים', הוא מתחיל.
'אני רוצה קריירה שבה אנשים מצפים לכל דבר שאפילה. לא רק מוזיקה, אלא ויזואליה, בגדים, הופעות, כל דבר. אני רוצה ליצור מותג שאפשר לכבד, כמו נייקי״.
כשנכנס לפרטים, שם, שון מסביר שלמרות שמוזיקה היא האהבה הראשונה שלו, הוא אף פעם לא רוצה להיות מוצמד.
מאמנות חזותית, לאמנות פיזית וקולנוע, העולם הוא הצדפה שלו - והוא מתכנן להפיק ממנה את המרב.
'כל מה שאני רוצה לחנך את המעריצים שלי איתו, אני רוצה לתת להם. בין אם זה דוקומנטרי, סרט קצר עם אלבום, התקנה פיזית, משחק... כל דבר. שון סמית' עוסק בחדשנות״.
והוא כבר מתקדם שם.
'אני מחשיב אופנה אומנות פיזית,' הוא מציין.
״כשאני מתלבשת כל יום, זה מבטא את מה שאני מרגיש, וזה יצירת אמנות על הגוף שלי. לפעמים, אני מרגיש כמו רוקר עור שחור לגמרי. לפעמים, אני מרגיש כמו סבא וינטג', לבוש היטב... אתה נכנס לדמויות ולמצבים ומביע כל יום.'
בסופו של דבר, הוא קורן, המטרה שלו היא ליצור את סוג האמנות שמגלם את העולם שלנו, ברגע זה.
״אני רוצה ליצור אמנות משמרת, לא רק בשבילי... כי אני תמיד חושב על 300 שנה מהיום. כשהם חופרים אמני פילי מהעשור הזה, אני רוצה שהם יוכלו לראות אותי ולהגיד, 'ככה נשמעו אנשים מדרום מערב פילי''.
'כל כך חשוב שהאמנות תישמר', הוא מוסיף ומסיים את הצ'אט שלנו.
״גדלתי כשראיתי הרבה היסטוריית אמנות שנמחקה. אבל ברגע שהאמנות נמחקת, איך אתה באמת יכול לדעת מאיפה באת? אז אני רק רוצה לגלם וליצור במלואו״.
'זו פילי,' הוא אומר. 'זה שון סמית'.