בילי קורגן איבד את יריבו הגדול ביותר כשקורט קוביין נפטר.
לחיות באור הזרקורים פירושו להגביר את הקול שלך בדרכים בלתי נתפסות. זה אומר שאנשים זוללים כל מילה שלך, ומנתחים אותם במידה מטורפת. זה, בתורו, גורם לאנשים להתפרץ.
כוכבי ריאליטי הכעיסו את המעריצים , נשות הספורטאים דחפו את המעטפה, ואפילו כוכבים מתוכניות ילדים הצליחו להכעיס אחרים.
מנהיג ה-Smassing Pumpkins, בילי קורגן, התפרע לאחרונה כשדיבר על פטירתו של קורט קוביין של נירוונה. מיותר לציין שאנשים לא התאפקו באגדת הרוק.
נירוונה ו-The Smashing Pumpkins עזרו לעצב מחדש את המוזיקה בשנות ה-90
בדברי הימים של תולדות המוזיקה, להקות מסוימות מופיעות כחלוצות אמיתיות, ומשאירות חותם בל יימחה בנוף התרבותי. שתי להקות כאלה שחוללו מהפכה בסצנת הרוק האלטרנטיבי הן נירוונה ו-The Smashing Pumpkins.
נירוונה, בחזיתו של קורט קוביין האניגמטי, פרצו לתודעה עם אלבומם פורץ הדרך לא משנה בשנת 1991. המיזוג של הלהקה בין פאנק, רוק הארד ורגישות מלודית הכה בול בקרב צעירים מאוכזבים, והפך אותם לראשי הדמות של תנועת הגראנג'. שירים כמו 'Smells Like Teen Spirit' הפכו להמנונים לדור שמחפש קול, מביע חרדה ומאתגר את הנורמות החברתיות.
הצלחתה של נירוונה הייתה מטאורית, מכרה כמות בלתי נתפסת של תקליטים ברחבי העולם וזכתה לשבחי המבקרים.
The Smashing Pumpkins, שהגיעו משיקגו, הביאו לשולחן שילוב ייחודי של רוק אלטרנטיבי, חלומות פופ והבי מטאל. בראשותו של בעל החזון בילי קורגן, אלבומה של הלהקה מ-1993 חלום סיאמי כבשו את הקהל, ורצועות כמו 'Today' ו-'1979' הציגו את יכולתם למזג בצורה חלקה רגשות נוקבים עם מנגינות נוסקות.
הצלחתם של הפאמקינס נמשכה עם יציאת המגנום אופוס שלהם, האלבום הכפול מלון קולי והעצב האינסופי בשנת 1995. הם מכרו מיליוני תקליטים ברחבי העולם, זכו בפרסי גראמי, והשפיעו על אינספור להקות.
בשיא זמנם במוזיקה, נירוונה איבדו את קורט קוביין, שפגע בעולם הרוק כמו שק לבנים, וכבש לחלוטין את העולם בסערה.
בילי קורגן אמר שהוא איבד את יריבו הגדול ביותר כשקורט קוביין נפטר
כל המעורבים במוזיקה הושפעו ממותו של קוביין, ובילי קורגן העיר לאחרונה כמה הערות לגבי איך הוא הושפע מכל זה.
אמר קורגן , 'כשקורט מת, בכיתי כי איבדתי את היריב הכי גדול שלי. אני רוצה לנצח את הטובים ביותר. אני לא רוצה לזכות באליפות כי זה רק אני וחבורה של ג'ברוניס, אם להשתמש במונח היאבקות'.
'זה כאילו, מייקל ג'ורדן, ללא ספק מתחרה הספורט הגדול ביותר שאראה בחיי? כלומר, אתה רוצה לדבר על אלפא. הבחור הזה רצה לזכות בטיפ של המשרת. אתה יודע למה אני מתכוון?', הוא נמשך.
אולי לא מה שאנשים ציפו לשמוע מכותב השירים של Smashing Pumpkins, אבל ברור שהוא ראה כמה טוב קוביין, ואיך קורט יכול היה להמשיך לדחוף את יכולות כתיבת השירים שלו.
'לקורט היה כל כך הרבה כישרון שזה מפחיד. זה היה כמו רמת כישרון של ג'ון לנון שבו אתה כמו 'איך יכול להיות לך את כל הכישרון הזה'? או פרינס, נכון? אבל קורט לא כאן אתה יודע, לצערי. אז הסתכלתי בסביבה, הייתי כמו 'בסדר, טוב, אני יכול לנצח את השאר בוודאות'', הוסיף קורגן.
כפי שאתה מתאר לעצמך, אנשים שמעו את מה שהיה לקורגן לומר על מותו של קוביין, והם הגיבו על כך במהירות.
למעריצים היה הרבה מה לומר על המילים של קורגן
משתמש אחד פועל Reddit כתב, 'חחח איזה דבר טיפוסי של בילי קורגן להגיד. אל תבינו אותי לא נכון הוא נגן גיטרה מטורף, זמר מעולה, אבל יש לו אגו שמן'.
משתמש אחר הדהד סנטימנט דומה, 'יש לו נגיעה של אנרגיית האגו של דייב מוסטיין שבה הוא ללא ספק אמן מוכשר אבל הוא לא יכול לעבור יותר מדי זמן בלי להזכיר לך מילולית למקרה ששכחת.'
לבסוף, משתמש אחד לפחות נתן לקורגן את הפרחים שלו.
'הוא לא לגמרי טועה. לשאר להקות ה'גראנג' הפופולריות היו חיים מסחריים קצרים להפליא. האם גם AiC וגם סאונדגארדן לא סיימו כמעט עד 1997? בילי לפחות עדיין חידש עם אדור, גם אם זה לא היה של כולם כוס תה', הם כתבו.
לא משנה ההקשר, הציטוט הזה לעולם לא יישאר מעיניהם ולא נבדק על ידי מעריצים, במיוחד אלה שממשיכים לאהוב ולהעריץ את קוביין. קורגן אולי לא ניסח דברים בצורה הטובה ביותר, אבל הוא רואה בבירור שקורט יכול היה להמשיך לדחוף את ז'אנר מוזיקת הרוק לטריטוריה חדשה, ולהשאיר את Smashing Pumpkins ואת שאר הלהקות בחוץ כדי לעמוד בקצב.
בסופו של יום, נירוונה ו-The Smashing Pumpkins חוללו מהפכה בנוף הסלע האלטרנטיבי, והותירו מורשת מתמשכת שמתריסה עם חלוף הזמן. הלהקות הללו כבשו את לבם של מיליונים וממשיכות לעורר השראה במוזיקאים בכל מקום.